ערוגה של צמחי מרפא היא אחת הפינות היפות ביותר בגינה: פריחות לאורך זמן, ניחוחות ומאביקים ללא הפסקה. רוב המינים האלה גם עמידים, חסכוניים במים ולא תובעניים — הם גדלו בגינות כמרים זמן רב לפני שהחלו לדבר על פרמקלצ'ר.
מדריך זה עוסק בגידול שלהם: מה לזרוע, מתי, כיצד לקטוף ולייבש. הוא אינו עוסק בשימושים הטיפוליים שלהם, וזאת מסיבה שיש להבהיר כבר בתחילה.
לקרוא לפני הכול
המונח «צמח מרפא» מציין מסורת שימוש, ולא בטיחות. כמה ממיני המשפחה הזאת רעילים, וחלקם רעילים מאוד.
- צמחים אלה אינם תחליף לשום טיפול. במקרה של תסמין, פנו לרופא או לרוקח.
- מינים מסוימים מקיימים אינטראקציות עם תרופות או אסורים לשימוש במקרה של היריון, הנקה, אצל ילדים או בנוכחות מחלות כרוניות. תמיד בקשו חוות דעת מקצועית לפני כל שימוש פנימי.
- כמה מהמינים באוסף שלנו הם נוי או רעילים, ובשום אופן אין לצרוך אותם: לענה, פיגם רפואי, טנסי ופרג תרבותי. מגדלים אותם בשל העניין הבוטני, היותם צמחים מושכי דבורים או ערכם הדקורטיבי.
- לעולם אל תשתמשו בצמח שלא זיהיתם בוודאות. לכמה מינים רפואיים ממשפחת הסוככיים יש מינים דומים קטלניים.
המשך הדברים נוגע אפוא לגינון ולהעברת מורשת צמחית — לא לייעוץ רפואי.
הקלות לגידול, להתחלה
עמידות, לא תובעניות וקלות לזיהוי. מהן כדאי להתחיל.
- קמומיל רפואי (Matricaria chamomilla) — חד־שנתי, זריעה ישירה באביב או בסתיו, בכיסוי קל בלבד: הוא זקוק לאור כדי לנבוט. לאחר מכן הוא זורע את עצמו.
- מליסה רפואית (Melissa officinalis) — רב־שנתית קלה מאוד לגידול, בעלת ניחוח לימוני מובהק. הנביטה איטית וגחמנית: זרעו במגש הנבטה והיו סבלניים. לאחר שהתבססה, היא נעשית שתלטנית — הקצו לה מקום תחום.
- קלנדולה (Calendula officinalis) — צמח חד־שנתי, זריעה ישירה ממרץ עד מאי, ופריחה ממושכת מאוד. זורע את עצמו.
- קורנית ו־מרווה רפואית — צמחים רב־שנתיים ים־תיכוניים. קרקע מנוקזת ודלה, שמש מלאה, וללא השקיה לאחר שהתבססו. זריעה באביב; הצמיחה איטית בשנה הראשונה.
- אכילאה אלף־העלה (Achillea millefolium) — צמח רב־שנתי עמיד במיוחד; התפרחות השטוחות שלו הן מהמקורות הטובים ביותר לזבובי רחף.
- חלמית גדולה ו־מרשמלו רפואי — צמחים רב־שנתיים, בעלי פריחה קיצית ממושכת, דקורטיביים מאוד בחלק האחורי של הערוגה.
צמחים רב־שנתיים ששותלים פעם אחת
הצמיחה איטית יותר, אך הן מתבססות לשנים רבות.
- אכינצאה סגולה (Echinacea purpurea) — מרהיבה, ומושכת מאביקים רבים. נדרשת ריבוד בקור במשך 4 עד 8 שבועות כדי להבטיח נביטה תקינה: ראו ריבוד בקור.
- ולריאנה רפואית (Valeriana officinalis) — צמח גבוה, אוהב קרקעות לחות וקרירות. זריעת פני השטח; אור נחוץ לנביטה.
- אנג'ליקה רפואית (Angelica archangelica) — צמח דו־שנתי מרשים, שגובהו מגיע עד שני מטרים. הזרעים שלו מאבדים במהירות רבה את כושר הנביטה שלהם: זרעו אותם כשהם טריים, עדיף בסתיו.
- מרוב לבן (Marrubium vulgare) — צמח רב־שנתי לקרקע יבשה ודלה, בעל עלווה כסופה ופלומתית.
- שן הארי (Taraxacum officinale) — כן, זורעים אותו בכוונה: העלים לסלט, השורש, והוא גם אחד ממקורות הצוף הראשונים ביותר באביב. ובמקרה, זהו הסמל שלנו.
- סרפד (Urtica dioica) — יש לתחום אותו בפינה ייעודית. צמח פונדקאי לפרפרים רבים, בסיס להכנת מיצוי סרפד, ומפעיל מצוין של קומפוסט.
האקזוטיים והמיוחדים
- בזיליקום קדוש טולסי (Ocimum tenuiflorum) — גדל כצמח חד־שנתי באקלים שלנו, ורב־שנתי בחממה. ניחוח ייחודי מאוד, בין ציפורן לתבלין פלפל.
- סטיביה (Stevia rebaudiana) — עלים בעלי מתיקות עזה. רגישה לקור: מגדלים בעציץ ומכניסים אותו בחורף. נביטה עדינה, יש לזרוע על פני השטח ובחום.
- ג'ינסנג הודי (Withania somnifera) — שיחון טרופי, הגדל בעציץ באקלים שלנו.
- ער אציל (Laurus nobilis) — שיח תבלין. נביטה איטית מאוד, הנמשכת כמה חודשים. אין לבלבל עם הרדוף הנחלים, שהוא רעיל.
לוח זריעה
| תקופה | מינים | שיטה |
|---|---|---|
| פברואר – מרץ | אכינצאה (לאחר ריבוד), טימין, מרווה, סטיביה | תחת מחסה, בחום |
| מרץ – מאי | קמומיל, כובע נזיר, יארו, מרוב לבן, חלמית | זריעה ישירה |
| אפריל – יוני | מליסה, ולריאן, מרשמלו רפואי, בזיליקום קדוש | זריעה במגש זריעה ולאחר מכן העתקה |
| אוגוסט – ספטמבר | קמומיל, כובע נזיר, יארו | זריעה ישירה, פריחה מוקדמת בשנה שלאחר מכן |
| אוקטובר – נובמבר | אנג'ליקה (זרעים טריים), צמחים רב־שנתיים הזקוקים לריבוד | זריעה בחוץ, הקור שובר את התרדמה |
נקודה שמסבירה כישלונות רבים: לצמחי מרפא רבים יש זרעים זעירים מאוד הזקוקים לאור כדי לנבוט — קמומיל, ולריאן, סטיביה, חלמית. אל תקברו אותם: פשוט הצמידו אותם למצע הלח.
לקצור ולייבש
מתי לקצור
העיתוי תלוי באיבר הצמח, משום שריכוז החומרים הפעילים משתנה לאורך מחזור החיים.
- עלים — לפני הפריחה, כשהצמח מרכז בהם את משאביו.
- פרחים — ממש בתחילת הפריחה, מיד לאחר שנפתחו.
- כל החלקים העל־קרקעיים — בשיא הפריחה.
- שורשים — בסתיו של השנה השנייה, כשהצמח החזיר את מאגרי התשמורת שלו אל מתחת לפני הקרקע.
- זרעים — כשהם בשלים לחלוטין, לפני הפצתם.
בכל המקרים: בבוקר, לאחר התאדות הטל, במזג אוויר יבש. זהו הזמן שבו השמנים האתריים מרוכזים ביותר.
ייבוש נכון
- בצל מוחלט — האור פוגע בחומרים הפעילים ומשנה את הצבעים.
- במקום מאוורר, בטמפרטורה של 20 עד 35 מעלות צלזיוס. עליית גג מאווררת היא אידיאלית.
- באגודות קטנות התלויות הפוך, או פרושות על רשתות ייבוש עבור פרחים עדינים.
- בלי לצופף — האוויר צריך לזרום בין הגבעולים, אחרת תיווצר עובש במרכז.
- המבחן: צמח יבש נשבר בבת אחת במקום להתכופף. התהליך נמשך מכמה ימים ועד שבועיים.
אחסון
בצנצנות זכוכית אטומות, מוגנות מאור, עם תווית ותאריך. העלים והפרחים שומרים על סגולותיהם במשך כשנה, והשורשים במשך שנתיים עד שלוש. סימן אמין: אם הריח נעלם, הצמח כבר כמעט חסר ערך.
מקומם בגינה
ערוגת צמחי מרפא אינה רק שטח שימושי: היא אחד המאגרים הטובים ביותר לחרקים מועילים בגינת הירק.
- קבצו לפי צורכי המים — את הצמחים הים־תיכוניים (טימין, מרווה, מרוביום) בצד אחד, באדמה מנוקזת ודלה; ואת הצמחים הזקוקים לרעננות (מליסה, ולריאנה, אנג'ליקה) בצד האחר. זו הטעות היקרה ביותר כשמערבבים ביניהם.
- אל תדשנו. השמנים האתריים מתרכזים בצמח הנתון לעקה קלה. עודף חנקן יוצר עלווה שופעת וחסרת טעם.
- תחמו את הצמחים הפולשים — מליסה, סרפד, נענע: בעציץ קבור או באמצעות מחסום.
- תנו להן לפרוח — גם אם אתם קוצרים את העלים לפני הפריחה, השאירו כמה צמחים בפריחה למען המאביקים. ראו שילוב פרחים בגינת הירק.
- מקמו אותם באזור 1 או 2 — ליד הבית, במקום שבו אתם עוברים. צמח מרפא בקצה השטח לעולם לא ייקטף.
שאלות נפוצות
האם אפשר לגדל צמחי מרפא בעציצים?
כן, במיוחד צמחים ים־תיכוניים — טימין, מרווה ומרוב — שמעדיפים מצעים מנוקזים ודלים. סטיביה וג'ינסנג הודי אף חייבים לגדול כך באקלים שלנו. ראו גינת ירק במרפסת.
למה זרעי המליסה שלי לא נובטים?
שלוש סיבות אפשריות: הזרעים נטמנו עמוק מדי (הם זקוקים לאור), המצע קר מדי, או שמדובר באיטיות טבעית — למליסה נדרשות לפעמים שלושה עד ארבעה שבועות. אל תזרקו את מגש הזריעה מוקדם מדי.
האם צריך גן נזירים כדי לעשות זאת כראוי?
לא, אין סידור מחייב. מה שחשוב הוא קיבוץ לפי צורכי המים ונגישות. צמחי מרפא רבים משתלבים היטב בשולי גינת הירק או בערוגת נוי.
האם אפשר לאסוף את הזרעים שלהם?
כן, ולרוב זה פשוט: קמומיל, קלנדולה, אכילאה, חלמית ומליסה מייצרים שפע של זרעים. שימו לב לאנג'ליקה, שזרעיה נשמרים плохо. ראו איך לשמור את הזרעים.
האם הצמחים האלה מושכים מזיקים?
דווקא להפך. השמנים האתריים שלהם מבלבלים את חוש הריח של חרקים רבים, והפרחים שלהם מזינים חרקים מועילים. זו אחת הסיבות שבאופן מסורתי שתלו אותם בשולי גינות הירק.
מה חשוב לזכור
התחילו בקמומיל, קלנדולה, מליסה וטימין: ארבעה מינים שקל לזהות, קל לגדל ולייבש. קבצו אותם לפי צורכי המים, אל תדשנו, קטפו בבוקר וייבשו בצל. ולכל שימוש פנימי, התייעצו עם איש מקצוע — גידול וטיפול הם שני מקצועות שונים.
להעמקה
- זרעי פרחים אכילים: זריעה, קטיף ושימוש
- צמחי מאכל רב־שנתיים
- ריבוד בקור: למה ואיך להנביט זרעים?
- לוח הזריעה לפי חודשים
גלו את האוסף שלנו של צמחי מרפא ואת הזרעים הארומטיים והמרפאיים שלנו — כולם ניתנים לריבוי וללא טיפול.
השאר תגובה
Ce site est protégé par hCaptcha, et la Politique de confidentialité et les Conditions de service de hCaptcha s’appliquent.