זרעי פרחים אכילים: זריעה, קציר ושימוש בבישול

פרחים אכילים הוגבלו במשך זמן רב לקישוט הצלחת. חבל, מפני שלכמה מהם יש טעם מובהק — פלפלי, יודי, אניסי — שמוסיף משהו למנה, ולא רק צבע.

יש להם יתרון נוסף בגינת הירק: כמעט כולם צמחים מצוינים לחרקים מועילים ולמאביקים. לכן מגדלים אותם פעמיים — למאכל ולשמירה על איזון הגינה.

כלל מוחלט לפני שמתחילים: צרכו רק פרחים שאתם בטוחים בזיהויים, מגידול שלכם או ממגדל, ולעולם לא כאלה שנקטפו לצד הדרך, ממשתלה לנוי או מזר — ייתכן שטופלו בחומרים. במקרה של ספק לגבי מין כלשהו, הימנעו מצריכתו.

הבחירות הבטוחות, לפי הטעם

הפלפליים

כובע הנזיר (Tropaeolum) — העז ביותר. לפרחים טעם פלפלי מובהק, המזכיר גרגר הנחלים, בזכות תרכובות גופרית. הכול אכיל: פרחים, עלים צעירים, ובעיקר ניצני הפרחים והזרעים הירוקים, הנשמרים בחומץ ומחליפים היטב צלפים. זהו השימוש המעניין ביותר בצמח, וגם הפחות מוכר.

העדינות והיודיות

זיפן (Borago officinalis) — כוכבים כחולים קטנים בטעם רענן, מעט יודי, המזכיר מלפפון או צדפה. נפלאים על גבינה טרייה, בסלט מלפפונים או קפואים בקוביות קרח. הסירו את הגביע השעיר, שדוקר.

חלמית (Malva sylvestris) — מרקם מעט רירי, טעם עדין מאוד. הפרחים מעניקים לחליטות צבע יפה.

המרירות והצבעוניות

קלנדולה (Calendula officinalis) — המכונה «זעפרן לעניים»: עלי הכותרת שלה צובעים אורז ומרקים בצהוב עמוק. טעם מעט מר ושרפי. השתמשו רק בעלי הכותרת, המרכז מר מדי.

פרג — עלי כותרת עדינים מאוד, טעם עדין, נפלאים בסירופ או בריבה.

דרדר כחול — טעם עדין מאוד, אך הצבע הכחול נשמר היטב בייבוש: זהו הפרח שכדאי לשמור לתערובות יבשות ולחליטות.

צמחי תבלין בפריחה

לעיתים שוכחים אותם, אף שלרוב הם הטובים ביותר: עירית (תפרחות סגולות דמויות פונפונים, בטעם שום עדין), קורנית, אורגנו, צתרה, בזיליקום. הם מרכזים את ניחוח הצמח בצורה עדינה יותר. השארת צמח עירית אחד לפרוח היא פעולה חינמית עם תועלת כפולה — לצלחת ולמאביקים.

מינים נפוצים נוספים

• קוסמוס — טעם עדין, מראה דקורטיבי מאוד ופריחה ממושכת במיוחד.
• אקווילגיה — דורבנות הפרחים מכילים צוף מתוק; יש לצרוך במתינות, כקישוט.
• — פרחים ועלים צעירים, עדינים מאוד.
• קישוא — את הפרחים הזכריים, הגדלים על גבעול דק ללא פרי קטן בבסיסו, אפשר לקטוף בלי לפגוע ביבול. ממלאים אותם או מכינים מהם לביבות.

מה אסור בהחלט לאכול

הרשימה חשובה לא פחות מהקודמת. פרחים נפוצים רבים בגינה רעילים, ולעיתים אף מסוכנים מאוד:

• שושנת העמקים, אצבעונית, חונק הדוב, סתוונית, טקסוס — רעילות לבבית או נוירולוגית חמורה.
• הרדוף הנחלים, דטורה, בלדונה, סולנום — מסוכנים אפילו בכמות קטנה.
• נורית, כלנית, חלבלוב, ויסטריה, הורטנזיה, רודודנדרון, נרקיס, צבעוני, טופח ריחני — כולם אינם אכילים.

שלושה אמצעי זהירות כלליים, גם לגבי מינים אכילים:

1. הכניסו אותם בהדרגה — תגובות אלרגיות אפשריות, במיוחד אצל אנשים הרגישים לצמחי משפחת המורכבים (קלנדולה, קוסמוס, קמומיל).
2. הסירו את החלקים המרים — הגביעים, העליים, האבקנים והחלקים הלבנים בבסיס עלי הכותרת מרכזים לעיתים קרובות את המרירות.
3. הקפידו על כמויות סבירות — אלה תבלינים, לא ירקות.

זריעתם

רובם קלים להפליא לגידול — זו דרך טובה להתחיל עם ילדים.

• כובע נזירי — זרע גדול, זריעה ישירה במקום, בעומק 2 ס"מ, לאחר הכפור. אוהב קרקעות עניות: עודף חנקן מניב עלים רבים ומעט פרחים.
• זיפן — זריעה ישירה ממרץ עד יוני. לאחר מכן הוא זורע את עצמו, לעיתים בשפע: הקצו לו מקום שבו יוכל להישאר.
• קלנדולה — זריעה ישירה ממרץ עד מאי, עמידה מאוד. היא גם זורעת את עצמה משנה לשנה.
• פרג ודרדר — זריעה בפיזור בסתיו או בתחילת האביב, בכיסוי קל בלבד: הזרעים האלה זקוקים לאור כדי לנבוט.
• קוסמוס — זריעה בעציצי שתילה באפריל או ישירות באדמה במאי.
• חלמית, קולומבינה, מרשמלו — צמחים רב־שנתיים, זריעה באביב או בסוף הקיץ; הפריחה מתחילה לעיתים קרובות כבר בשנה השנייה.

המשותף לכולם: ללא דשן, ובמיוחד ללא חומרי הדברה. אלה פרחים המיועדים לאכילה.

קטיף בזמן הנכון

• בבוקר, לאחר התאדות הטל — זהו הזמן שבו הניחוחות מרוכזים ביותר ועלי הכותרת מוצקים ביותר.
• פרחים שזה עתה נפתחו, לעולם לא נבולים ולא פתוחים לגמרי זה כמה ימים.
• נערו בעדינות במקום לשטוף — עלי הכותרת אינם סובלים היטב מים. ודאו שלא נשארו בהם חרקים.
• אל תשטפו אלא אם יש הכרח מוחלט; אם חייבים, טבלו לזמן קצר מאוד ואז ייבשו על נייר.
• השתמשו באותו היום — הם נשמרים בצורה גרועה. במידת הצורך, עד יומיים במקרר, בקופסה אטומה עם נייר סופג לח.

אחסון

• ייבוש — להניח פרושים, בצל, במקום מאוורר. מתאים היטב לדרדר, לקלנדולה, לחלמית ולקמומיל; פחות מתאים לזיפן ולכובע נזירי.
• קוביות קרח עם פרחים — פרח אחד בכל תא, ומים מורתחים שהתקררו ליצירת קוביית קרח שקופה.
• חומץ ושמן מתובלים — כובע נזירי, עירית, בזיליקום פורח.
• ניצני כובע נזירי בחומץ — קוטפים כשהם ירוקים, כובשים במי מלח למשך לילה ואז מכסים בחומץ חם. מוכנים בתוך שלושה שבועות.

שימוש במטבח

• סלטים — הוסיפו ברגע האחרון, לאחר התיבול: החומץ גורם לעלי הכותרת לנבול בתוך דקות.
• חמאות וגבינות טריות — הוסיפו את עלי הכותרת של הקלנדולה או הכובע הנזירי יום קודם, כדי שהניחוחות יתפזרו.
• סירופים וריבות ג'לי — פרג, חלמית וסיגלית. חליטה קרה משמרת את הצבע טוב יותר מחליטה מבושלת.
• לביבות — פרחי קישוא, שיטה וסמבוק.
• חליטות — קמומיל, חלמית, דרדר כחול וציפורני חתול.
• התגבשות — חלבון ביצה טרוף ולאחריו סוכר דק, לקישוטי קונדיטוריה. נשמר במשך כמה שבועות.

עיקרון במטבח: הפרח מוסיף ניחוח ומרקם, ולעיתים רחוקות חומר. תבלו במידה של עשב תיבול טרי, לא של ירק, והימנעו מערבוב של יותר משניים או שלושה מינים באותה מנה — הטעמים מנטרלים זה את זה.

שאלות נפוצות

האם כל פרחי הירקות שלי אכילים?

רבים מהם כן — קישוא, אפונה, שעועית, שומר, רוקט, חרדל ועירית. אבל לא כולם: הימנעו מפרחים של תפוח אדמה, עגבנייה, חציל ופלפל, המשתייכים למשפחת הסולניים ומכילים אלקלואידים.

האם אפשר לאכול פרחים שנקנו במשתלה?

לא. צמחי נוי מקבלים חומרי טיפול שאינם מיועדים למאכל, ושאריותיהם נותרות זמן רב ברקמות. זרעו את הצמחים שלכם: זה פשוט, וזו הערובה היחידה.

האם לפרחים אכילים יש ערך תזונתי?

זניח, בהתחשב בכמויות הנצרכות. היתרון שלהם הוא בטעם ובמראה — אל תחפשו יתרון בריאותי במקום שבו אין כזה.

כמה צמחים כדאי לגדל?

שלושה עד חמישה צמחי כובע הנזיר, שניים או שלושה צמחי זיפנית רפואית וכעשרה צמחי ציפורני חתול מספיקים בהחלט לשימוש משפחתי — ובנוסף מספקים את כל היתרונות המתוארים ב־שילוב פרחים בגינת הירק.

האם אפשר לקצור את הזרעים שלהם?

כן, וזה קל במיוחד: כובע הנזיר, ציפורני חתול, זיפנית רפואית, דרדר כחול ופרג מייצרים זרעים בשפע ובולטים לעין. ראו איך לשמור את הזרעים.

לסיכום

התחילו בשלישייה של כובע הנזיר, זיפנית רפואית וציפורני חתול: קלים לגידול, מניבים ובעלי טעמים שונים באמת, והם אף נזרעים מחדש מעצמם. קטפו בבוקר, הגישו באותו היום, ואל תשכחו את ניצני כובע הנזיר בחומץ — זו כנראה ההפתעה הטובה ביותר ברשימה הזו.

להעמקה

• שילוב פרחים בגינת הירק: אסתטיקה, האבקה והגנה
• צמחי מרפא לזריעה בגינה
• צמחים רב־שנתיים אכילים
• לוח הזריעה מחודש לחודש

גלו את זרעי הפרחים ואת הצמחים נושאי הצוף שלנו — כולם ניתנים לריבוי ואינם מטופלים.