במאמר זה 7
לגינון טבעי יש אוצר מילים משלו, ולעיתים הוא מרתיע מתחילים: קוראים «BRF», «אלוגמי», «קרום קרקע» או «hügelkultur» בלי ששום דבר מסביר במה מדובר. ובכל זאת, המילים האלה אינן ז'רגון מיותר: כל אחת מהן מציינת מציאות מדויקת שמשנה משהו בגינה.
הנה חמישים מונחים המסודרים לפי תחומים, ולצד כל אחד הגדרה, ובעיקר מה המשמעות המעשית שלו.
הקרקע והחיים שבה
- מרקם — היחס בין חול, סילט וחרסית בקרקע. כמעט שאי אפשר לשנות אותו: מסתגלים אליו.
- מבנה — האופן שבו חלקיקים אלה מתחברים לגושים. בניגוד למרקם, הוא תלוי לחלוטין בשיטות העבודה שלכם.
- תלכיד — גוש אדמה, המלוכד בהפרשות של החיים בקרקע. נוכחותו היא המדד הטוב ביותר לקרקע בריאה.
- קרום קרקע — היווצרות קרום בלתי חדיר על פני השטח בעקבות פגיעת טיפות הגשם. מכת קרקעות סילטיות; אמצעי המניעה היחיד הוא לעולם לא להשאיר את הקרקע חשופה.
- שכבת חריש דחוסה — שכבה דחוסה ממש מתחת לעומק העבודה של מתחחת. המים והשורשים כבר אינם חודרים דרכה.
- קרקע מנוקזת — כך מתארים קרקע שאיבדה את עודפי המים שלה וניתן לעבד אותה בלי לדחוס אותה. בדיקה: חופן שנלחץ אינו משאיר מים ומתפורר כשפותחים את היד.
- הומוס — החלק היציב של החומר האורגני, התוצאה הסופית של הפירוק. הוא אוגר מים וחומרי הזנה כמו ספוג.
- מינרליזציה — הפיכת חומר אורגני ליסודות הניתנים לקליטה בידי צמחים, באמצעות מיקרואורגניזמים.
- ריזוספרה — כמה מילימטרים של קרקע סביב השורשים, שבהם החיים המיקרוביאליים צפופים ביותר.
- הפרשות שורש — סוכרים וחומצות שהשורשים משחררים כדי להזין את האוכלוסייה הזאת. הצמח ממש מטפח את המיקרוביום שלו.
- מיקוריזה — שותפות הדדית בין פטרייה לשורשי צמח: סוכרים תמורת מים ומינרלים. היא נהרסת בעיבוד עמוק של הקרקע.
- תפטיר — רשת הקורים המרכיבה את גופו של פטרייה. מה שאנו מכנים «פטרייה» אינו אלא גוף הרבייה שלה.
- פקעית שורש — כדורית קטנה על שורשי קטניות, המכילה חיידקים מקבעי חנקן.
- גללי שלשולים — הפרשת שלשול, עשירה בהרבה מהקרקע שסביבה.
- יחס C/N — היחס בין הפחמן לחנקן בחומר. הוא קובע את קצב הפירוק ומסביר את רוב מקרי הקומפוסט הכושלים.
- מחסור חנקן — קיבוע זמני של חנקן הקרקע בידי מיקרואורגניזמים המפרקים חומר עשיר מדי בפחמן. תסמין: עלווה חיוורת, צמיחה נעצרת.
- תוסף קרקע — חומר המוסיף ומשפר את מבנה הקרקע (קומפוסט, זבל). יש להבדיל בינו לבין דשן, המספק יסודות הניתנים לספיגה ישירה.
- צמח אינדיקטורי — צמח בר שנוכחותו הדומיננטית מעידה על מצב הקרקע: סרפד מעיד על חנקן, שבטבט על עודף רטיבות, ופלנטגו על הידוק הקרקע.
מושגים אלה מוסברים בהרחבה ב־יסודות הקרקע החיה וב־סוגי הקרקע השונים.
הזרעים
- זן מקובע (או זן אוכלוסייה) — זן יציב, שזרעיו מניבים שוב את אותו צמח. כך ניתן לזרוע מחדש.
- הכלאת F1 — הדור הראשון המתקבל מהכלאה בין שני קווים טהורים. הוא נמרץ ואחיד, אך אינו מאפשר שמירה נאמנה של התכונות בזריעה מחדש.
- התפצלות גנטית — חלוקה מחדש ואקראית של התכונות בדור השני (F2). לכן קשה לחזות את תכונותיהם של זרעי F1 שנזרעים מחדש.
- אוטוגמי — מין המפרה את עצמו: עגבנייה, שעועית, אפונה וחסה. הכלאות מקריות נדירות, ולכן קל לאסוף ממנו זרעים.
- אלוגמי — מין המחייב הפריה הדדית: דלועיים, כרובים וגזרים. נדרשים מספר מספיק של פרטים ובידוד בין הזנים.
- צמח אם לזרעים — צמח אחד או יותר שהושארו בכוונה עד להפקת זרעים. בחירתם קובעת את איכות היבולים העתידיים.
- זרע חקלאי מקומי — זרע שהמגדל מרבה בעצמו, ולעיתים קרובות נבחר באופן מקומי.
- ריבוד — חשיפה לקור הנדרשת לשבירת התרדמה של זרעים מסוימים, במיוחד של עצים ושל צמחים רב־שנתיים.
- שריטה מבוקרת — שחיקה מכוונת של קליפת זרע קשה כדי לאפשר למים לחדור.
- קליפת הזרע — המעטפת המגינה על הזרע.
- פסיגים — העלים הראשונים, המעוגלים, שמקורם בזרע עצמו. העלים הבאים הם «העלים האמיתיים», ובשלב זה מעתיקים את השתילים.
- התארכות מחוסר אור — התארכות חריגה של הגבעולים עקב מחסור באור. זהו הפגם הקלאסי של נבטים שנזרעו מוקדם מדי.
- הקשחה — הסתגלות הדרגתית של השתילים לתנאי חוץ לפני השתילה הסופית.
- ורנליזציה — הצורך של צמחים דו־שנתיים מסוימים בקור כדי לעורר פריחה בשנה שלאחר מכן.
- ריקבון נבטים — מחלה פטרייתית הגורמת לנבטים לקרוס באזור צוואר השורש. היא מתפתחת בעיקר במצע קר וספוג מים.
ראו מה ההבדל בין זרעי F1, זרעים היברידיים וזרעים הניתנים לריבוי? וגם כיצד לשמור את הזרעים שלכם.
הטכניקות
- חיפוי (או מאלץ׳) — כיסוי אורגני של הקרקע. מפחית התאדות, מגביל עשבים ספונטניים ומזין את החיים בקרקע כשהוא מתפרק.
- BRF — שבבי ענפים מרוסקים: רסק של ענפים צעירים מעצים נשירים. מצוין לפיזור על פני הקרקע, אך גורם למחסור בחנקן אם מצניעים אותו בקרקע.
- כיסוי אטום — כיסוי אטום לאור (יריעה, קרטון) לחניקת הצמחייה ללא קוטל עשבים.
- גרלינט — קלשון בעל שיניים וידית כפולה, המשחרר את הקרקע בלי להפוך את השכבות.
- ערוגה מוגבהת — ערוגה מוגבהת, לרוב שבמרכזה עץ. היא מנקזת ומתחממת; קיימת גם גרסה שקועה, השומרת על המים.
- Hügelkultur — מונח גרמני המציין במדויק ערוגה מוגבהת שבמרכזה עץ.
- לזניה — ערוגה הבנויה משכבות מתחלפות של חומר חום וחומר ירוק, ללא עץ.
- זבל ירוק — צמח שנזרע למען הקרקע ולא למען היבול: מכסה, משפר את המבנה, מקבע חנקן או לוכד חנקות.
- גידול לוכד חנקות — גידול כיסוי הלוכד חנקן מסיס לפני שהוא נשטף בגשמים.
- מחזור גידולים — החלפה של משפחות בוטניות משנה לשנה באותה ערוגה.
- גידול בין־מחזורי — גידול קצר הממוקם בין שני גידולים עיקריים.
- זריעות המשך — זריעות מדורגות של אותו מין כדי לפרוס את הקטיף לאורך זמן.
- דילול — סילוק שתילים צעירים בצפיפות־יתר כדי לפנות מקום לאחרים.
- העתקה — השתלת שתיל צעיר ממכל אחד לאחר, או אל האדמה הפתוחה.
- חזירון — נצר הצומח בחיקו של עלה, במיוחד בעגבנייה.
- זרייה — הפרדת הזרעים מהפסולת שלהם באמצעות זרם אוויר.
- פסטור — חימום מתון של מצע כדי לסלק מתחרים בלי לעקר אותו לחלוטין.
המגוון הביולוגי
- אורגניזם מועיל — אורגניזם המווסת את אוכלוסיות המזיקים: פרת משה רבנו, רחפן, ארינמל, רצנית, קיפוד. הבוגרים ניזונים לעיתים קרובות מצוף, ולכן יש צורך בפרחים.
- מזיק — אורגניזם הניזון מגידולים. זהו מושג יחסי: ריבוי־יתר של מזיקים מעיד בעיקר על מחסור בווסתים טבעיים.
- עשב ספונטני — צמח הגדל מעצמו ואינו רצוי במקום מסוים. למונח «עשב שוטה» אין משמעות בוטנית.
- צמח נלווה — צמח המשולב בגידול כדי להגן עליו או לעודד את צמיחתו.
- צמח מלכודת — מין אטרקטיבי יותר מהגידול שעליו רוצים להגן, ומקריבים אותו בכוונה. כובע הנזיר נגד כנימות.
- אללופתיה — הפרשת חומרים מצמח המעכבים את צמיחתם של צמחים אחרים. מקרה מוכח: עץ האגוז והג׳וגלון שלו.
- מֵלִיפֶרִית — צמח המייצר צוף ואבקה בכמות רבה ומושך מאביקים ואורגניזמים מועילים.
- האבקה צולבת — הפריה באמצעות אבקה של פרט אחר. חשוב לשלוט בכך כשאוספים זרעים בעצמכם.
ראו השילובים הטובים ביותר של ירקות בגינת הירק.
התכנון בפרמקלצ'ר
- עיצוב — התכנון הכולל של מקום, לפני כל יישום. זהו לב הפרמקלצ'ר, שלעתים קרובות מצטמצם בטעות לטכניקות בלבד.
- חלוקה לאזורים — ארגון המרחב לפי תדירות המעבר: מה שדורש תשומת לב ממוקם קרוב ככל האפשר.
- שכבה — קומת צמחייה. מערכת בעלת כמה שכבות מנצלת כמה נפחים באותו שטח.
- אפקט השוליים — אזור הגבול בין שתי סביבות עשיר ויצרני יותר מכל אחת מהן. מכאן החשיבות של גבולות מפותלים.
- גינת יער — מערכת אכילה המחקה את המבנה השכבתי של יער, עם דומיננטיות של פטריות וצמחים רב-שנתיים.
- מיקרו-אקלים — תנאים מקומיים השונים מהאקלים הכללי: קיר הפונה דרומה, שקע שבו מצטבר כפור, מחסה של גדר חיה.
- מסה תרמית — רכיב שצובר חום ומשחרר אותו: קיר, אבן, גוף מים.
- לולאה סגורה — מחזור שבו הפלט של רכיב אחד הופך לקלט של רכיב אחר. פסולת המטבח הופכת לקומפוסט, שהופך ליבול.
ראו יסודות הפרמקלצ'ר ותכנון לפי אזורים וחשיפה.
חמשת הבלבולים הנפוצים
- מטייב קרקע ודשן — האחד משפר את הקרקע לאורך זמן, והאחר מזין את הצמח מיד. קומפוסט הוא מטייב קרקע, לא דשן.
- הכלאה ו-F1 — כל זני ה-F1 הם בני כלאיים, אך הכלאה מתרחשת גם בטבע ואינה בעייתית כשלעצמה.
- מרקם ומבנה — את הראשון אי אפשר לשנות, ואילו השני תלוי בכם לחלוטין.
- פרמקלצ'ר וחקלאות אורגנית — שיטת תכנון מצד אחד, ומפרט דרישות רגולטורי מצד שני.
- פטרייה ותפטיר — מה שאנחנו קוצרים הוא רק איבר הרבייה; היצור חי במצע.
מה חשוב לזכור
אוצר המילים הזה אינו מחסום שצריך לעבור לפני שמתחילים לגנן: הוא נבנה תוך כדי גינון. זכרו תחילה את המונחים הספורים שמשנים את אופן העבודה — מבנה, חיפוי, מחזור גידולים, האבקה עצמית, מחסור בחנקן — וכל השאר יגיע מעצמו.
להעמקה
- איך מקימים גינת ירק בפרמקלצ'ר? מדריך מלא
- איזה ציוד לבחור כדי להתחיל גינת ירק טבעית?
- לוח זריעות לפי חודשים
- קומפוסטציה: הזנת הקרקע באמצעות חיקוי הטבע
כדי לעבור מהתיאוריה למעשה: זרעי ירקות וערכות למתחילים.
השאר תגובה
Ce site est protégé par hCaptcha, et la Politique de confidentialité et les Conditions de service de hCaptcha s’appliquent.