זרעי דלעת מוסקט מפרובאנס (Cucurbita moschata)

Cucurbita moschata « מוסקה דה פרובאנס »

דלורית מוסקה דה פרובאנס, דלורית מוסקט, דלורית חורפית, דלורית פרובאנס — אי אפשר לבלבל אותה עם אחרת. פירותיה פחוסים ובעלי צלעות עמוקות, בצבע ברונזה־כתום כשהם מבשילים, מזכירים גלגלי עגלה ושוקלים 5 עד 10 ק״ג. זו הדלורית שנמכרת באופן מסורתי כשהיא חתוכה לפרוסות בשווקים של פרובאנס.

מאפיינים:

• פירות גדולים ומצולעים: 5 עד 10 ק״ג, בצבע ברונזה־כתום, מרשימים מאוד.
• בשר צפוף וארומטי: כתום כהה, מתוק ובעל ניחוח מוסקט, ושומר היטב על מרקמו בבישול.
• אחסון ממושך: כמה חודשים במקום יבש, וטעמה משתבח עם הזמן.
• זן ותיק מדרום צרפת, המותאם לקיצים חמים ויבשים.

אמצעי זהירות:

• כמו בכל הדלועיים, פרי בעל טעם מר מאוד עלול להכיל קוקורביטצינים, המגרים את מערכת העיכול. טעמו תמיד חתיכה קטנה: אם המרירות חזקה, השליכו את הפרי כולו.

הנחיות לזריעה:

• חשיפה: שמש מלאה ומקום חם — זהו זן דרומי, אך הוא מצליח גם במקומות אחרים עם שפע שמש.
• קרקע: עשירה, עמוקה ומנוקזת היטב. בהתחשב בגודל הפירות, היא צרכנית חומרי הזנה כבדה במיוחד: הוסיפו בנדיבות קומפוסט לכל הערוגה. היא רגישה למים עומדים באזור צוואר השורש.
• שיטה: אין צורך בריבוד. זרעו בעציצי הנבטה תחת מחסה באפריל–מאי, בטמפרטורה של 20–25 מעלות צלזיוס, או ישירות באדמה לאחר הכפור האחרון, בעומק 2–3 ס״מ, כשהזרע מונח על צדו. ראו כיצד לזרוע זרעים.

הנחיות לשתילה:

• העתיקו לאחר הכפור, במרווחים של 1 עד 1.5 מטר: זהו צמח זוחל ונמרץ מאוד, שתופס במהירות כמה מטרים רבועים.

הנחיות לטיפול:

• השקיה סדירה ללא עודפים, בבסיס הצמח ומבלי להרטיב את העלווה, כדי לצמצם את הקימחון. מומלץ לחפות את הקרקע לשמירת הלחות ולצמצום עשבי הבר.
• השאירו 2 או 3 פירות לכל צמח והניחו לוח מתחת לכל אחד מהם: הם כבדים ועלולים להירקב במגע עם אדמה לחה.

הנחיות לקטיף:

• קטפו לפני הכפור, כאשר העוקץ יבש ושעם וכאשר קליפת הפרי שינתה את צבעה מירוק לברונזה־כתום. השאירו 5 ס״מ מהעוקץ: כאשר חותכים אותו צמוד לפרי, הוא נרקב במהירות.
• הניחו לפירות להתייבש ולהתאוורר כעשרה ימים בשמש, לפני אחסונם במקום יבש ומאוורר.

שילובים מועילים:

• היא משתלבת היטב עם תירס ועם שעועית מטפסת, בשיטת הגידול המפורסמת « מילפה », וכן עם כובע הנזיר, שמסיח את כנימות העלה. ראו שילובים בגינת הירק.

חשיבות למגוון הביולוגי:

• הפרחים הצהובים הגדולים שלה הם מקור חשוב לאבקה ולצוף עבור דבורים ודבורי בומבוס.
• העלווה הזוחלת העצומה שלה מכסה את הקרקע לאורך כל הקיץ, חונקת את עשבי הבר ומגינה על האדמה מפני התייבשות.

שימוש:

• במרקים, מחיות, מאפים, טיאנים או קינוחי סתיו — פשטידות וריבות. בשרה שומר היטב על מרקמו בבישול. לאחר חיתוך, עטפו את הפרוסה בניילון נצמד: היא נשמרת כשבוע במקרר.

סמליות:
הדלורית המוסקטית, סמל לשפע ולנדיבות, מזכירה את חום הקיץ ואת מסורות המטבח המקומי של פרובאנס.

איסוף זרעים עצמאית:
הוציאו את הזרעים מפרי בשל היטב, שטפו אותם וייבשו אותם פרושים במשך כמה ימים. זני Cucurbita moschata אינם מוכלאים עם קישואים (C. pepo) או עם דלעות (C. maxima) — אך כן עם בטרנאט, קרובת משפחתה. ראו כיצד לשמור את הזרעים.

מחויבות לאיכות: ב-SemiSauvage - פרמקלצ'ר אנו מגדלים ובוחרים את הזרעים שלנו מתוך כבוד לחיים כעיקרון מנחה. אנו פועלים בקרבת הרי הגעש של אוברן, בוחרים זנים הניתנים לריבוי ואינם היברידיים, בודקים את שיעור הנביטה שלהם, ממיינים ואורזים אותם בקפידה, ללא כל טיפול כימי. אמונתנו היא להחזיר לגננים את היכולת לזרוע מחדש, שנה אחר שנה, זרעים שבאמת שייכים להם.

הדלורית הגדולה של הדרום, מרהיבה בגינה ובצלחת כאחד.