Cucurbita moschata « מוסקה דה פרובאנס »
דלורית מוסקה דה פרובאנס, דלורית אגוז מוסקט, מוסקה חורפית, דלורית פרובאנס: אי אפשר לבלבל אותה עם אחרת. פירותיה שטוחים ובעלי צלעות עמוקות, בגוון ברונזה־כתמתם כשהם מבשילים, מזכירים גלגלי עגלות ושוקלים 5–10 ק״ג. זו הדלורית הנמכרת באופן מסורתי כשהיא חתוכה לפרוסות בשווקים של פרובאנס.
מאפיינים:
-
פירות גדולים ומצולעים: 5–10 ק״ג, בגוון ברונזה־כתמתם, מרשימים מאוד.
-
ציפה צפופה וארומטית: כתומה כהה, מתוקה ובעלת ניחוח אגוז מוסקט, ושומרת היטב על מרקמה בבישול.
-
אחסון ממושך: כמה חודשים במקום יבש, וטעמה משתבח עם הזמן.
-
זן עתיק מדרום צרפת, המותאם לקיצים חמים ויבשים.
אמצעי זהירות:
- כמו בכל משפחת הדלועיים, פרי בעל טעם מר מאוד עלול להכיל קוקורביטצינים, המגרים את מערכת העיכול. טעמו תמיד חתיכה קטנה: אם המרירות חזקה, השליכו את הפרי כולו.
הנחיות לזריעה:
-
חשיפה: שמש מלאה ומקום חם — זהו זן דרומי, אך הוא מצליח גם במקומות אחרים עם שפע אור שמש.
-
קרקע: עשירה, עמוקה ומנוקזת היטב. בשל גודל הפירות, היא צרכנית מזון כבדה במיוחד: הוסיפו קומפוסט בנדיבות לכל הערוגה. היא רגישה למים עומדים באזור צוואר השורש.
-
שיטה: אין צורך בריבוד. זרעו בכוסיות תחת מחסה באפריל–מאי, בטמפרטורה של 20–25 מעלות צלזיוס, או ישירות באדמה לאחר הכפור האחרון, בעומק 2–3 ס״מ, כשהזרע מונח על צדו. ראו איך לזרוע זרעים.
הנחיות לשתילה:
- העתיקו לאחר הכפור, במרווחים של 1–1.5 מטר: זהו צמח משתרע ונמרץ מאוד, שתופס במהירות כמה מטרים רבועים.
הנחיות לטיפול:
- השקו באופן סדיר אך ללא עודפים, בבסיס הצמח ובלי להרטיב את העלווה, כדי לצמצם את הסיכון לקימחון. מומלץ לחפות את הקרקע כדי לשמור על הלחות ולצמצם עשבים שוטים.
- הגבילו את היבול ל־2 או 3 פירות לצמח והניחו לוח מתחת לכל אחד מהם: הם כבדים ונרקבים במגע עם קרקע לחה.
הנחיות לקטיף:
- קטפו לפני הכפור, כאשר עוקץ הפרי יבש ושעם וכאשר קליפתו שינתה את צבעה מירוק לברונזה־כתמתם. השאירו 5 ס״מ מהעוקץ: אם חותכים אותו צמוד לפרי, הוא נרקב במהירות.
- הניחו לפירות להתייבש ולהתאוורר במשך כעשרה ימים בשמש, לפני אחסונם במקום יבש ומאוורר.
שילובים מועילים:
תרומתה למגוון הביולוגי:
- פרחיה הצהובים הגדולים הם מקור חשוב במיוחד לאבקה ולצוף עבור דבורים ודבורי בומבוס.
- העלווה המשתרעת והעצומה שלה מכסה את הקרקע לאורך כל הקיץ, חונקת עשבים שוטים ומגינה על האדמה מפני התייבשות.
שימוש:
- במרקים, מחיות, מנות מוקרמות, טיאנים או קינוחי סתיו — פשטידות וריבות. הציפה שלה שומרת היטב על מרקמה בבישול. לאחר שחותכים את הפרי, עטפו את הפרוסה בניילון נצמד: היא תישמר היטב כשבוע במקרר.
סמליות:
הדלורית המוסקטית, סמל לשפע ולנדיבות, מעוררת את תחושת החום הקיצי ואת מסורות המטבח המקומי של פרובאנס.
הפקת זרעים באופן עצמאי:
הוציאו זרעים מפרי בשל היטב, שטפו אותם וייבשו אותם כשהם פרושים בשכבה אחת במשך כמה ימים. זני Cucurbita moschata אינם מכליאים עם קישואים (C. pepo) או עם דלעות (C. maxima) — אך כן עם דלורית בַּטֶרְנוּט, קרובת משפחתה. ראו איך לשמור את הזרעים.
מחויבות לאיכות: ב־SemiSauvage - Permaculture אנו מגדלים ובוחרים את הזרעים שלנו מתוך כבוד לעולם החי והצומח. אנו פועלים בקרבת הרי הגעש של אוברן, ובוחרים זנים הניתנים לריבוי שאינם בני־כלאיים, שנבדקו לשיעור הנביטה שלהם, ממוינים ונארזים בקפידה, ללא כל טיפול כימי. אמונתנו היא להחזיר לגננים את היכולת לזרוע מחדש, שנה אחר שנה, זרעים שבאמת שייכים להם.
הדלורית הגדולה של הדרום, מרהיבה בגינה לא פחות משהיא מרשימה על השולחן.
