Rubus idaeus
פטל בר, פטל הר אידה, פטל היערות: שם המין שלו מקורו בהר אידה שבכרתים, שבו, לפי האגדה, הוא גדל בשפע. קטן בהרבה מפטל תרבותי, הפטל הבר עולה עליו בהרבה בניחוח — זהו הטעם של שולי היערות והקרחות ההרריות.
מאפיינים:
-
פירות ריחניים מאוד: קטנים יותר מאלה של הזנים הגנניים, אך ארומטיים הרבה יותר.
-
בן-שיח המתפשט באמצעות נצרים: הוא יוצר בהדרגה גוש צפוף באמצעות נצריו.
-
עמיד מאוד: כצמח הררי, הוא עובר חורפים קשים ללא הגנה.
-
אינו תובעני: הוא מסתגל לרוב סוגי הקרקע, כל עוד הן נשארות לחות ורעננות.
כדאי לדעת:
- הפטל מפתח נצרים בעוצמה ומרחיב את הגוש שלו משנה לשנה. אם ברצונכם להגביל אותו, תכננו שפת תחימה או מעקב שנתי אחר הנצרים.
- זריעה דורשת סבלנות: יש להמתין שנתיים עד שלוש לפני הקטיף הראשון, בעוד ששתיל קנוי מניב כבר בשנה הראשונה. בתמורה, תקבלו צמחים המותאמים באופן מושלם לקרקע שלכם.
הנחיות לזריעה:
-
חשיפה: שמשית או מוצלת קלות, מוגנת מרוחות. באזורים חמים, חצי צל מתאים לו יותר: זהו צמח של אזורים גבוהים, הסובל מגלי חום.
-
קרקע: עשירה, קלה, עשירה בחומר אורגני ובעיקר לחה ורעננה, ועדיף מעט חומצית. הוא אינו סובל קרקעות כבדות וחרסיתיות או קרקע גירנית, הגורמת להצהבת העלווה. הימנעו ממדשאות, שבהן העשבים מתחרים בו בעוצמה.
-
שיטה: יש צורך בריבוד קר למשך 4 עד 6 שבועות כדי לשבור את התרדמה. לאחר מכן זרעו באביב בעציצונים, וכסו את הזרעים בשכבה דקה מאוד. הנביטה איטית ולא אחידה: אל תשליכו את העציצונים מוקדם מדי. ראו כיצד לזרוע זרעים.
הנחיות לשתילה:
- העתיקו לשולי ערוגת הירק או לשולי היער, במרווחים של 60 עד 80 ס"מ. חפו בנדיבות מיד לאחר השתילה: שורשיו שטחיים ורגישים להתייבשות.
הנחיות לטיפול:
- שמרו על קרקע לחה בלי להציפה, במיוחד בתקופות חמות. במקרה הזה החיפוי הוא הרבה יותר מנוחות.
-
גיזום: הפטל הבר מניב על ענפים בני שנתיים. בסוף העונה חתכו בגובה הקרקע את הקנים שכבר הניבו פירות, והשאירו את הנצרים הירוקים הצעירים של השנה לקראת היבול הבא.
- תוספת קומפוסט סביב בסיס הצמח בכל סתיו תשמור על חיוניותו.
הנחיות לקטיף:
- הפטל ניתק בעצמו מהמצעית כשהוא בשל — אם הוא מתנגד, המתינו. קטפו בבוקר, לאחר התאדות הטל.
- הוא נשמר זמן קצר מאוד: אכלו, עבדו או הקפיאו אותו במהלך אותו היום.
שילובים מועילים:
- הוא משתלב בגדר חיה מניבה יחד עם סמבוק שחור ועם ורד בר. הימנעו משתילתו במקום שבו גדלו סולניים (עגבניות, תפוחי אדמה), החולקים עמו מחלות מסוימות. ראו יסודות הפרמקלצ'ר.
חשיבות למגוון הביולוגי:
- פרחיו הלבנים והעדינים נמנים עם הפרחים הזוכים לביקורים הרבים ביותר של דבורים: דבש הפטל נחשב למוערך בקרב כוורני ההרים.
- הגוש הצפוף שלו מספק מקום קינון מוגן, החביב על ציפורי שיר, ופירותיו מזינים שחורים וקיכלים.
שימוש:
- טרי מיד לאחר הקטיף, בריבה, במחית, בסירופ או קפוא. ניחוחו העז מאפשר להשתמש בכמות קטנה ולהשיג אפקט רב.
- העלים מתייבשים היטב לחליטה, שימוש מסורתי באזורים הכפריים.
איסוף זרעים משלכם:
מעכו פטל בשל היטב במעט מים, שטפו כמה פעמים כדי להפריד את הזרעים מהציפה, ולאחר מכן יבשו אותם כשהם פרושים לפני הריבוד החורפי. ניתן להרבות את הפטל גם בפשטות רבה באמצעות הוצאת נצרים. ראו כיצד לשמור את הזרעים שלכם.
מחויבות לאיכות: ב-SemiSauvage - פרמקלצ'ר, אנו מגדלים ובוחרים את הזרעים שלנו מתוך כבוד לחיים כעיקרון מנחה. אנו פועלים בקרבת הרי הגעש של אוברן, בוחרים זנים הניתנים לריבוי ואינם היברידיים, בודקים את שיעור הנביטה שלהם, ממיינים ואורזים אותם בקפידה, ללא כל טיפול כימי. אמונתנו היא להחזיר לגננים את היכולת לזרוע מחדש, שנה אחר שנה, זרעים שבאמת שייכים להם.
ניחוח הקרחות ההרריות, שהתמקם בעומק הגינה.
