Allium sativum
שום לבן, שום מצוי, שום תרבותי: זריעת שום במקום שתילת שיני שום היא גישה מעט מוכרת, אך מספקת מאוד. בשנה הראשונה הצמח מפתח עלווה ופקעת קטנה; בשנה השנייה הוא יוצר את ראשי השום, שאותם תשתלו מחדש כשיניים, שנה אחר שנה. ובמהלך כל תקופת הצמיחה אפשר כבר לאכול את הגבעולים והעלים הצעירים.
מאפיינים:
-
קטיף הדרגתי: אפשר לאכול את הגבעולים והעלים הצעירים כבר בשנה הראשונה, עוד לפני היווצרות הפקעות.
-
מחזור גידול של שנתיים: ראשי השום נוצרים בשנה השנייה, ולאחר מכן הגידול נמשך באמצעות שיני שום.
-
עמיד מאוד: הוא עמיד בטמפרטורות של -15°C ומטה, אך רגיש בעיקר ללחות.
-
אינו תובעני: הוא זקוק למעט מאוד מים וללא דישון מיוחד.
הנחיות זריעה:
-
חשיפה: שמשית, באקלים ממוזג.
-
קרקע: קלה, מאווררת ובעיקר מנוקזת היטב לחלוטין — זהו הגורם הקריטי. השום נרקב בקרקע כבדה ולחה, בסבירות גבוהה בהרבה מכך שיקפא. הימנעו מזבל טרי ומתוספות חנקן: הם מעודדים את צמיחת העלווה על חשבון הפקעת. בקרקע חרסיתית, גדלו על ערוגה מוגבהת.
-
שיטה: זרעו מפברואר עד אפריל, או מאוגוסט עד ספטמבר, ישירות במקום הגידול, וכסו בשכבה דקה. ראו כיצד לזרוע זרעים.
הנחיות טיפול:
- השקיה מועטה מאוד, ואפילו ללא השקיה: עודף מים הוא האויב העיקרי שלו. תחחו את הקרקע באופן קבוע כדי למנוע תחרות מצד עשבים שוטים.
- טיפ: אם מופיעים עמודי תפרחת בשנה השנייה, גזרו אותם. כך הצמח ירכז את האנרגיה שלו בפקעת — וגם את העמודים הללו, המכונים פרחי שום, אפשר להקפיץ במחבת והם טעימים להפליא.
הנחיות קטיף:
- קטפו את הגבעולים והעלים הצעירים לפי הצורך במהלך הצמיחה: טעמם עדין יותר מזה של הפקעת, והם מוסיפים טעם לסלטים, לחביתות ולמרקים.
- קטפו את הפקעות בשנה השנייה, כאשר שני שלישים מהעלווה הצהיבו. הניחו להן להתייבש ולהתאוורר במקום יבש במשך כשבועיים, לפני קליעתן או אחסונן.
שילובים מועילים:
- השום הוא שותף יקר ערך בגינת הירק: הוא משתלב היטב עם תותים, סלק, תפוחי אדמה, חסות, גזרים ועגבניות, שמהם הוא מרחיק מזיקים מסוימים. לעומת זאת, הימנעו מקרבה לקטניות כמו אפונה ושעועית, שהשום מעכב את התפתחותן. ראו שילובי ירקות בגינת הירק.
תרומה למגוון הביולוגי:
- ריחו הגופריתי משבש את התמצאותם של כמה מזיקים — כנימות, זבוב הגזר ואקריות — ולכן הוא בעל ברית טבעי לגידולים הסמוכים.
- אם תשאירו עמוד תפרחת לפרוח, התפרחת הלבנה שלו תמשוך דבורים.
שימוש:
- שיניים חיות לתיבול ירקות חיים, סלטים ורטבים; מבושלות — לבשרים, לדגים ולתבשילים. גם העלים הצעירים, הגבעולים ופרחי השום מתאימים לבישול.
הפקת זרעים משלכם:
לאחר שקיבלתם את ראשי השום הראשונים, הדרך הפשוטה ביותר היא לשתול מחדש בכל סתיו את שיני השום היפות ביותר: כך השום מתרבה באופן מסורתי, תוך הסתגלות הולכת וגוברת לקרקע שלכם בכל דור. ראו כיצד לשמור את הזרעים שלכם.
מחויבות לאיכות: ב-SemiSauvage - Permaculture אנו מגדלים ובוחרים את הזרעים שלנו מתוך כבוד לחי כעיקרון מנחה. אנו פועלים בקרבת הרי הגעש של אוברן, ובוחרים זנים הניתנים לריבוי ואינם היברידיים, שנבדקו לשיעור הנביטה שלהם, מוינו ונארזו בקפידה, ללא כל טיפול כימי. אמונתנו היא להחזיר לגננים את היכולת לזרוע מחדש, שנה אחר שנה, זרעים שהם באמת שלהם.
התחילו שושלת שום משלכם, מזרע.