Adonis aestivalis
אדוניס קיצי, טיפות דם, עין החוגלה, ורד שליו: המיתולוגיה מספרת שהפרחים הארגמניים האלה פרצו מדמו של אדוניס, שנפצע פצעי מוות מחזיר בר — ומכאן שמו ושמו של «טיפות דם». פרח שדות התבואה, שכיום נעשה נדיר באזורים הכפריים שלנו, ראוי למקום בגינה.
מאפיינים:
-
אדום עז: פרחים ארגמניים קטנים עם מרכז שחור, בעלי ניגוד מרשים, בקיץ.
-
עלווה גזורה בעדינות: אוורירית, כמעט נוצתית, ומדגישה את הפרחים.
-
עמיד: צמח חד־שנתי הסובל קרקעות עניות וקיצים יבשים.
אמצעי זהירות:
-
כל חלקי הצמח רעילים בבליעה: האדוניס מכיל גליקוזידים קרדיו־טוניים, כמו בן דודו ההלבורוס. אין לצרוך אותו בשום צורה, ויש להרחיק את הזרעים מהישג ידם של ילדים ומחיות מחמד.
- הימנעו משתילתו במרעה: הוא רעיל גם לבעלי חיים במשק.
הנחיות לזריעה:
-
חשיפה: שמש מלאה, חיונית לפריחה יפה.
-
קרקע: קלה, מנוקזת היטב, רגילה עד ענייה, ועדיף גירנית — זהו צמח בר של שדות תבואה, המורגל בקרקעות מעובדות. אין לדשן: הוא מיטיב לגדול בקרקע דלה וחושש מלחות עומדת.
-
שיטה: זרעו ישירות במקום בסתיו, עדיף, כדי שהקור החורפי יסיר את התרדמה — זהו המפתח לנביטה טובה. לחלופין, בצעו ריבוד בקור לפני זריעה באביב. כסו בשכבה דקה: הזרעים נובטים טוב יותר בחושך.
הנחיות טיפול:
- כמעט שאין צורך בטיפול. דללו למרווח של 20 ס"מ והשאירו כמה צמחים לעלות לזרע לצורך זריעה עצמית.
שילובים מועילים:
תרומתו למגוון הביולוגי:
- הוא משתייך לקבוצת צמחי שדות התבואה, שנסוגו מאוד מאז השימוש הנרחב בקוטלי עשבים: זריעתו תורמת ישירות לשימורם.
- פרחיו הפתוחים מציעים אבקה נגישה לדבורים ולזבובי רחף בשיא הקיץ.
שימוש:
- לנוי בלבד: bordures, ערוגות, גינות פרחי בר ואחו פורח. פרחיו מחזיקים מעמד בזר, אך יש לגעת בהם בידיים שיש לשטוף לאחר מכן.
סמליות:
לפי המיתולוגיה היוונית, הוא נולד מדמו של אדוניס, ולכן מסמל זיכרון כואב ואת יופייה החולף של הנעורים.
איסוף זרעים עצמאי:
השאירו כמה פרחים לייצר קרקפות זרעים קוצניות, ולאחר מכן אספו אותן כשהן חומות ויבשות. זרעו אותם במהירות: כושר הנביטה שלהם פוחת במהירות. סמנו את השקית בבירור, בהתחשב ברעילות. ראו כיצד לשמור את הזרעים שלכם.
מחויבות לאיכות: ב-SemiSauvage - Permaculture אנו מגדלים ובוחרים את הזרעים שלנו מתוך כבוד לטבע כעיקרון מנחה. אנו פועלים בקרבת הרי הגעש של אוברן, ובוחרים זנים הניתנים לריבוי ואינם בני־כלאיים, שנבדקו מבחינת שיעור הנביטה שלהם, מוינו ונארזו בקפידה, ללא כל טיפול כימי. אמונתנו: להחזיר לגננים את היכולת לזרוע מחדש, שנה אחר שנה, זרעים שבאמת שייכים להם.
זרעו פרח שדות תבואה שנעשה נדיר, הזוהר באדום עז בשיא הקיץ.
