Fagus sylvatica
אשור מצוי, אשור אירופי: תחת חורשת אשור כמעט דבר אינו צומח. עליו הצפופים קולטים כמעט את כל האור, ויוצרים את אותן שכבות יער דמויות קתדרלה, שקרקעיתן מרופדת בעלים בגוון נחושתי — מראה שאי אפשר לבלבל עם שום יער אחר. עץ רב־הוד, סמל ליערות הממוזגים באירופה.
מאפיינים:
-
עץ רב־הוד: מעל 30 מטרים בבגרותו, בעל גזע חלק בגוון אפור־כסוף, האופייני לו מאוד.
-
עלווה מרשימה: ירוקה, רכה ומשיית באביב, ונחושתית בוהקת בסתיו.
-
מלך הגדר החיה הגזומה: כאשר גוזמים אותו כגדר חיה, הוא שומר על עליו היבשים לאורך כל החורף — גדר אטומה כל השנה, אף שאינה ירוקת־עד.
-
עמיד מאוד: עד -25 °C.
הנחיות לזריעה:
-
חשיפה: מחצי צל ועד שמש מלאה; בצעירותו הוא נהנה מצל של עצים אחרים.
-
קרקע: עמוקה, לחה, מנוקזת היטב, עדיף גירנית או ניטרלית. נקודה מכרעת: שורשיו השטחיים סובלים מאוד מבצורות הקיץ — הוא זקוק לקרקע שנשארת לחה. הוא אינו סובל מים עומדים וקרקעות דחוסות.
-
שיטה: יש צורך בריבוד קר במשך 60 עד 90 יום (1 עד 5 °C, בחול לח). הדרך הטבעית ביותר: זרעו את הבלוטים ישירות בקרקע בסתיו והניחו לחורף לעשות את שלו. זרעו בעומק של 2–3 ס"מ.
הנחיות לשתילה:
- העבירו אותו למקומו הסופי בעודו צעיר: האשור מתקשה להתמודד עם העתקה לאחר שהתפתח. בגדר חיה, השאירו מרווח של 40 ס"מ בין השתילים.
- הגנו על השתילים הצעירים משמש ישירה בשנים הראשונות: בטבע הם גדלים בצל העצים הבוגרים.
הנחיות לטיפול:
- חפו בנדיבות והשקו בתקופות יובש בשנים הראשונות. גזמו גדרות חיות בסוף הקיץ, לעולם לא באביב.
שילובים מועילים:
- הוא משתלב באופן טבעי עם עוזרר, אלון, לוז או אדר השדה בגדר חיה טבעית או בחורש מגוון. לרגליו משגשגות רק צמחי צל עמוק.
חשיבות למגוון הביולוגי:
- פירות האשור שלו מזינים סנאים, נברנים, עורבנים, פרושים וחזירי בר — משאב מרכזי ביערות בסתיו.
- הוא יוצר קשרים מיקוריטיים עם פטריות רבות, ובהן פטריות בולטוס ושנטרל — ראו גידול פטריות יער.
- גזעיו הישנים והחלולים מספקים מחסה לינשופים, לעטלפים ולחרקים התלויים בעץ מת — בעלי חיים נדירים ומאוימים.
שימושים:
- גדרות חיות גבוהות וגזומות, חורשים טבעיים ופארקים מיוערים. העץ הקשה והאחיד שלו מבוקש מאוד בנגרות, בניית רהיטים וכעץ להסקה. עליו הצעירים באביב אכילים בסלט.
סמליות:
האשור הוא עץ הידע במסורות הקלטיות והגרמאניות: את הרונות הראשונות חרטו על לוחות מעצו, והמילה הגרמנית Buch, ספר, מקורה ככל הנראה ב־Buche, אשור.
איסוף זרעים עצמאי:
אספו את פירות האשור מהקרקע בסתיו, כשהם עדיין בתוך מעטפתם בעלת ארבעת הקשוות. זרעו אותם במהירות: הם מאבדים את כושר הנביטה שלהם במהירות כאשר הם מתייבשים. שימו לב: האשור מניב יבול שופע רק אחת ל־4 עד 8 שנים. ראו שמירת זרעים.
מחויבות לאיכות: ב־SemiSauvage - Permaculture אנו מגדלים ובוחרים את הזרעים שלנו מתוך כבוד לחיים כעיקרון מנחה. אנו פועלים בקרבת הרי הגעש של אוברן, ובוחרים זנים הניתנים לריבוי ואינם היברידיים, שנבדקו מבחינת שיעור הנביטה, מוינו ונארזו בקפידה, ללא כל טיפול כימי. האמונה שלנו: להחזיר לגננים את היכולת לזרוע מחדש, שנה אחר שנה, זרעים שבאמת שייכים להם.
שתלו עץ שיאריך ימים אחריכם במאות שנים.
