זרעי טקסוס מצוי (Taxus Baccata)

Taxus baccata

אם פשוט, אם אצילי, עץ המוות: זה כנראה העץ העתיק ביותר באירופה. חלק מעצי הטקסוס בבתי העלמין הבריטיים בני יותר מ־2,000 שנה, ויכולתו להתחדש מבפנים, באמצעות יצירת גבעולים חדשים מתוך גזע חלול, הקנתה לו מוניטין של בן אלמוות. העצה שלו, שהיא גם צפופה וגם גמישה, שימשה לייצור הקשתות האנגליות הארוכות והמאיימות.

מאפיינים:

• עלווה ירוקת־עד: מחטים בצבע ירוק כהה, שטוחות וגמישות, היוצרות מראה צפוף מאוד.
• ארילים אדומים: עצי הנקבה נושאים בסתיו פירות קטנים ובשרניים בצבע אדום עז, בעלי ערך נוי רב.
• אורך חיים יוצא דופן: צמיחה איטית, אך הוא עשוי לחיות יותר מ־1,000 שנה ולהגיע לגובה של 15 עד 20 מטרים.
• מלך הגיזום האמנותי: הוא סובל גיזומים חזקים ומתחדש אפילו מעצה ישנה, בניגוד לרוב עצי המחט.

אמצעי זהירות — יש לקרוא בתשומת לב:

• כל חלקי הצמח רעילים מאוד, למעט הציפה האדומה של האריל — המחטים, הקליפה, העצה, ובעיקר הזרע השחור המצוי בלב האריל, שהוא רעיל מאוד. בליעה עלולה להיות מסוכנת.
• אין לשתול אותו בגינה שאליה מגיעים ילדים קטנים: הארילים האדומים והמתוקים מפתים, והסכנה נובעת מהזרע שהם מכילים.
• רעיל מאוד לבעלי חיים ולסוסים, גם בצורת ענפים יבשים או שאריות גיזום: לעולם אין לשתול אותו בקרבת מרעה, ויש לסלק בקפידה את שאריות הגיזום.
• יש לעטות כפפות בעת הגיזום ולשטוף את הידיים לאחר מכן. יש לסמן בבירור את שקיות הזרעים.

הנחיות לזריעה:

• חשיפה: צל חלקי או שמש; זהו אחד מעצי המחט הנדירים המשגשגים גם בצל צפוף.
• קרקע: מנוקזת היטב, גירנית או ניטרלית, לחה ועשירה בחומר אורגני. הוא רגיש במיוחד למים עומדים, הגורמים לריקבון שורשיו. אין צורך בדישון.
• שיטה: הצטיידו בסבלנות. ריבוד קר במשך 3 עד 6 חודשים הוא חיוני (בטמפרטורה של 1 עד 5 מעלות צלזיוס, בחול לח). לאחר מכן זרעו בעציצים קטנים או ישירות בקרקע באביב או בסתיו. הנביטה איטית ולעיתים נמשכת על פני שנתיים.

הנחיות לשתילה:

• שתלו מחדש בגדר חיה (מרווח של 50 ס"מ), בגיזום אמנותי או כצמח יחיד, הרחק מאזורי מרעה ומשחק.
• הצמיחה האיטית שלו וסבילותו לגיזום הופכות אותו לצמח מבוקש מאוד לבונסאי — ראו את המדריך שלנו ליצירת בונסאי מזרע.

הנחיות לטיפול:

• השקו בקביעות בשנים הראשונות. גזמו בסוף הקיץ כדי לשמור על גדר חיה מסודרת, ואספו תמיד את שאריות הגיזום.

שילובים מועילים:

• הוא משתלב היטב עם צמחי צל וצמחי חורש, ובמיוחד עם שרכים ועם מטבע האפיפיור, בגינת צל מובנית. יש להימנע לחלוטין משתילתו בקרבת אזורי מרעה.

חשיבות למגוון הביולוגי:

• העלווה ירוקת־העד והצפופה מאוד שלו מספקת אחד ממקומות המחסה הטובים ביותר בחורף ומאתרי הקינון החשובים בגינה, המבוקשים מאוד על ידי ציפורי שיר.
• הארילים שלו מזינים שחרורים וקיכלים, המעכלים את הציפה ומפרישים את הזרע בשלמותו, ובכך מסייעים להפצתו.
• גדר חיה ותיקה של טקסוס מספקת מחסה למגוון עשיר במיוחד של חרקים ועכבישים.

שימוש:

• גדרות חיות ירוקות־עד, גיזומים אמנותיים, גינות פורמליות ובונסאי. העצה הצפופה והאלסטית שלו קשורה היסטורית לייצור קשתות.

סמליות:
הטקסוס ניטע בבתי עלמין במשך מאות שנים, והוא מזוהה עם הנצח, המוות והתחייה. אצל הקלטים, יכולתו להתחדש מתוך גזעו החלול שלו הפכה אותו לעץ האלמוות.

איסוף זרעים משלכם:
קטפו בסתיו את הארילים האדומים לגמרי — בעזרת כפפות —, מעכו אותם במעט מים ושטפו כדי לחלץ את הזרע השחור. יבשו אותו לפני הריבוד הממושך. סמנו בבירור את השקית, שכן זרעים אלה רעילים מאוד. ראו כיצד לשמור את הזרעים שלכם.

מחויבות לאיכות: ב־SemiSauvage - פרמקלצ'ר אנו מגדלים ובוחרים את הזרעים שלנו מתוך כבוד לחיים כעיקרון מנחה. אנו פועלים בקרבת הרי הגעש של אוברן, ובוחרים זנים הניתנים לריבוי ואינם היברידיים, שנבדקו מבחינת שיעור הנביטה, מוינו ונארזו בקפידה, ללא כל טיפול כימי. אמונתנו היא להחזיר לגננים את היכולת לזרוע מחדש, שנה אחר שנה, זרעים שבאמת שייכים להם.

המכירה מיועדת לגננים חובבים מנוסים המחפשים איכות ואותנטיות.