Cucurbita maxima «פוטימרון»
פוטימרון, דלעת הוקאידו, דלעת ערמונים מתוקה מהוקאידו, דלעת ערמונים: השם שלה אומר הכול — דלעת וערמון. בשרה הדחוס והמתוק אכן מזכיר מאוד את טעמו של הערמון, וקליפתה הדקה אכילה, כך שנחסך שלב הקילוף המייגע. דרך מצוינת לשכנע אפילו את מי שאינם אוהבים דלועיים.
מאפיינים:
-
טעם ערמונים: בשר דחוס, מתוק ודל במים, בעל ארומה עשירה.
-
קליפה אכילה: דקה ונמסה בבישול — אין צורך לקלף.
-
קליפה בצבע אדום עז עד ורוד, ולעיתים ירוקה או בגוון ברונזה, בהתאם לפרי.
-
כושר השתמרות מצוין: עד אפריל של השנה שלאחר מכן, במרתף יבש.
אמצעי זהירות:
- כמו בכל הדלועיים, פרי שטעמו מר מאוד עלול להכיל קוקורביטצינים, המגרים את מערכת העיכול. טעמו תמיד חתיכה קטנה: אם המרירות חזקה, השליכו את הפרי כולו.
הנחיות לזריעה:
-
חשיפה: שמש מלאה, במקום חמים.
-
קרקע: עשירה, עמוקה ומנוקזת היטב, בתוספת נדיבה של קומפוסט בשל — זהו צמח בעל צרכים תזונתיים גבוהים. הוא רגיש למים עומדים באזור צוואר השורש.
-
שיטה: זרעו בעציצי הנבטה תחת מחסה, בטמפרטורה של 20–25°C, החל מאפריל; או זרעו ישירות באדמה לאחר הכפור האחרון, בעומק של 2–3 ס"מ, כשהזרע מונח על צדו. ראו כיצד לזרוע את הזרעים.
הנחיות לשתילה:
- העתיקו את השתילים לאחר הכפור, במרווח של מטר אחד לפחות. זהו צמח זוחל ונמרץ, וניתן גם להדלותו על מבנה יציב כדי לחסוך במקום.
הנחיות לטיפול:
- השקו בשפע בבסיס הצמח, בלי להרטיב את העלווה. חפו בשכבה עבה.
- באקלים קריר הגבילו את מספר הפירות ל־4 או 5 בכל צמח, באמצעות צביטת הגבעולים אחרי הפרי האחרון.
הנחיות לקטיף:
- קטפו לפני הכפור, כאשר העוקץ יבש ובעל מרקם שעם. השאירו 5 ס"מ מהעוקץ: כאשר חותכים אותו צמוד לפרי, הפרי נרקב במהירות.
- נקודה חשובה: אל תאכלו אותו מיד. טעמו של הבשר משתפר במידה ניכרת לאחר חודש עד חודשיים של אחסון, שבמהלכם העמילן הופך לסוכרים.
שילובים מועילים:
תרומה למגוון הביולוגי:
- הפרחים הצהובים הגדולים שלו מציעים שפע של אבקה וצוף לדבורים ולבומבוסים, בשעות הבוקר המוקדמות.
- העלווה הזוחלת שלו מכסה שטח נרחב מהקרקע, מדכאת עשבים שוטים ומגינה עליה מהתייבשות הקיץ — שירות של ממש לקרקע החיה.
שימוש:
- במרק קרמי, צלוי בפלחים עם הקליפה, כמחית, בפשטידה או בטארט מתוק. הצפיפות שלו הופכת אותו גם לבסיס מצוין לניוקי. ניתן לקלות את הזרעים.
איסוף זרעים לשימוש עצמי:
הוציאו את הזרעים מפרי בשל היטב, שטפו אותם וייבשו אותם כשהם פרושים על משטח ישר. Cucurbita maxima אינם מוכלאים עם קישואים (C. pepo) או עם דלעות הבּאטרנאט (C. moschata) — אך כן עם דלעות. ראו כיצד לשמור את הזרעים.
מחויבות לאיכות: ב־SemiSauvage - Permaculture אנו מגדלים ובוחרים את הזרעים שלנו מתוך כבוד לחיים כעיקרון מנחה. אנו פועלים בקרבת הרי הגעש של אוברן, ובוחרים זנים הניתנים לריבוי ואינם היברידיים, שנבדקו מבחינת שיעור הנביטה, מוינו ונארזו בקפידה, ללא כל טיפול כימי. אמונתנו היא להחזיר לגננים את היכולת לזרוע מחדש, שנה אחר שנה, זרעים שבאמת שייכים להם.
הדלעת בטעם ערמונים, שלא צריך להתאמץ לקלף.
