Cucurbita pepo
פטיסון לבן, ארטישוק ספרדי, כובע כומר, כתר קיסרי: צורתו המזכירה צלחת מעופפת בעלת שוליים משוננים הופכת אותו לדלעת המזוהה ביותר בגינת הירק. כאשר קוטפים אותו צעיר, אפשר לבשל אותו כמו קישוא; אם מניחים לו להבשיל, קליפתו מתקשה והוא נשמר במשך כמה חודשים.
מאפיינים:
-
צורה ייחודית: שטוחה ומשוננת, דקורטיבית מאוד בגינה ועל השולחן.
-
שני שלבי קטיף: צעיר ורך כמו קישוא, או בשל ומתאים לאחסון ממושך.
-
טעם עדין: בשר מוצק ועדין, עם ניחוח אגוזי קל.
-
צמח שאינו זוחל: יוצר שיח קומפקטי, שקל יותר לנהל מדלעת זוחלת.
אמצעי זהירות:
- כמו בכל משפחת הדלועיים, פרי בעל טעם מר מאוד עלול להכיל קוקורביטצינים, המגרים את מערכת העיכול. טעמו תמיד חתיכה קטנה: אם המרירות חזקה, השליכו את הפרי כולו.
הנחיות לזריעה:
-
חשיפה: מקום חם ושמשי.
-
קרקע: קלה, מנוקזת היטב ועשירה מאוד בחומוס. כמו כל Cucurbita pepo, הוא צרכן מזינים כבד במיוחד: שתלו אותו על ערימת קומפוסט בשל או הוסיפו בנדיבות חומר אורגני.
-
שיטה: זרעו מאמצע מרץ עד מאי, בעציץ הנבטה מוגן בטמפרטורה של 20°C או ישירות בקרקע לאחר הכפור האחרון, בעומק של 2–3 ס"מ, כשהזרע מונח על צדו. ראו כיצד לזרוע את הזרעים.
הנחיות לשתילה:
- העתיקו את השתילים לאחר הכפור, במרווחים של מטר אחד. חפו בשכבה עבה כדי לשמור על הלחות ולשמור על הפירות נקיים.
הנחיות לטיפול:
- השקו בשפע בבסיס הצמח, בלי להרטיב לעולם את העלווה: כך מתפשט הקימחון.
- הניחו רעף או לוח מתחת לפירות שאתם משאירים להבשלה.
הנחיות לקטיף:
-
לאכילה כשהפרי רך: קטפו אותו צעיר מאוד, בקוטר של 8–10 ס"מ, כאשר עדיין ניתן לחרוץ את הקליפה בציפורן. בשלב זה טעמו הטוב ביותר, ואפשר לבשל אותו בשלמותו, כולל הקליפה.
-
לשימור: הניחו לו לגדול עד להבשלה מלאה, קטפו עם 5 ס"מ של עוקץ והניחו לו להתייבש בשמש לפני האחסון.
- קטפו את הפירות הצעירים באופן קבוע: כך תעודדו את המשך הייצור.
שילובים מועילים:
חשיבות למגוון הביולוגי:
- פרחיו הצהובים הגדולים, הנפתחים מוקדם בבוקר, מספקים שפע של אבקה וצוף לדבורים ולדבוראים.
- העלווה הרחבה שלו מכסה את הקרקע, מגינה עליה מהתייבשות ומספקת מחסה למיקרופאונה המועילה.
שימוש:
- צעיר: מוקפץ, מוקרם, ממולא או מאודה עם הקליפה. צורתו הופכת אותו למתאים במיוחד להגשה שלם וממולא, כמו סיר קטן מהצומח. בשל: במרק או במחית.
איסוף זרעים עצמאית:
הניחו לפרי אחד להבשיל לחלוטין עד שהקליפה מתקשה, לאחר מכן הוציאו את הזרעים, שטפו וייבשו אותם כשהם פרושים בשכבה אחת. שימו לב: זני Cucurbita pepo מכליאים זה עם זה בקלות רבה (קישואים, פטיסונים ודלעות נוי) — בידדו את הצמח שממנו אתם אוספים זרעים. ראו כיצד לשמור את הזרעים.
מחויבות לאיכות: ב-SemiSauvage - Permaculture אנו מגדלים ובוחרים את הזרעים שלנו מתוך כבוד לחיים כעיקרון מנחה. אנו ממוקמים בקרבת הרי הגעש של אוברן, ובוחרים זנים הניתנים לריבוי ואינם היברידיים, שנבדקו מבחינת שיעור הנביטה, מוינו ונארזו בקפידה, ללא כל טיפול כימי. אמונתנו היא להחזיר לגננים את היכולת לזרוע מחדש, שנה אחר שנה, זרעים שבאמת שייכים להם.
הצלחת המעופפת של גינת הירק — יפה כמו שהיא טעימה.
