Allium sativum
שום לבן, שום מצוי, שום תרבותי: זריעת שום במקום שתילת שיני שום היא גישה מעט מוכרת, אך מספקת מאוד. בשנה הראשונה הצמח מפתח עלווה ופקעת קטנה; בשנה השנייה הוא יוצר את ראשי השום, שאותם תשתלו לאחר מכן כשיניים, שנה אחר שנה. ובמשך כל תקופת הצמיחה אפשר כבר לאכול את הגבעולים והעלים הצעירים.
מאפיינים:
-
קטיף הדרגתי: את הגבעולים והעלים הצעירים אפשר לאכול כבר בשנה הראשונה, עוד לפני היווצרות הפקעות.
-
מחזור בן שנתיים: ראשי השום נוצרים בשנה השנייה, ולאחר מכן הגידול ממשיך באמצעות שיני שום.
-
עמיד מאוד: הוא עמיד בטמפרטורות של -15°C ואף נמוכות יותר, אך רגיש בעיקר ללחות.
-
לא תובעני: הוא זקוק למעט מאוד מים וללא דישון מיוחד.
הנחיות לזריעה:
-
חשיפה: מקום שטוף שמש, באקלים ממוזג.
-
קרקע: קלה, מאווררת ובעיקר מנוקזת לחלוטין — זהו הגורם הקריטי. שום נרקב בקרקע כבדה ולחה, בסבירות גבוהה הרבה יותר מאשר יקפא. הימנעו מזבל טרי ומדישון חנקני: הם מעודדים את צימוח העלווה על חשבון הפקעת. בקרקע חרסיתית, גדלו אותו על ערוגה מוגבהת.
-
שיטה: זרעו מפברואר עד אפריל, או מאוגוסט עד ספטמבר, ישירות במקום הגידול, וכסו בשכבה דקה. ראו כיצד לזרוע זרעים.
הנחיות לטיפול:
- השקיה מועטה מאוד, ואף ללא השקיה: עודף מים הוא האויב העיקרי שלו. עדרו באופן סדיר כדי למנוע תחרות מצד עשבים שוטים.
- טיפ: אם מופיעים עמודי תפרחת בשנה השנייה, קטמו אותם. כך תרכז הצמח את מרצו בפקעת — ועמודי התפרחת האלה, הנקראים פרחי שום, טעימים מאוד כשהם מוקפצים.
הנחיות לקטיף:
- קטפו את הגבעולים והעלים הצעירים בהדרגה, לפי הצורך, במהלך הצמיחה: טעמם עדין יותר מזה של הפקעת, והם מוסיפים טעם לסלטים, לחביתות ולמרקים.
- קטפו את הפקעות בשנה השנייה, כאשר שני שלישים מהעלווה הצהיבו. הניחו להן להתייבש במשך כשבועיים במקום יבש, לפני שתקלעו אותן או תאחסנו אותן.
שילובים מועילים:
- השום הוא שותף יקר ערך בגינת הירק: הוא משתלב היטב עם תותים, סלק, תפוחי אדמה, חסות, גזרים ועגבניות, שמהם הוא מרחיק מזיקים מסוימים. לעומת זאת, הימנעו מקרבה לקטניות (אפונה, שעועית), שהשום מפריע להן. ראו שילובים בין ירקות בגינת הירק.
תרומתו למגוון הביולוגי:
- ריחו הגופריתי משבש את ההתמצאות של כמה מזיקים — כנימות, זבוב הגזר ואקריות — ולכן הוא בעל ברית טבעי לגידולים הסמוכים.
- אם תניחו לעמוד תפרחת לפרוח, התפרחת הלבנה שלו תמשוך דבורים.
שימוש:
- שיניים טריות לתיבול ירקות חיים, סלטים ורטבים; שיניים מבושלות לבשר, לדגים ולתבשילים. גם העלים הצעירים, הגבעולים ופרחי השום מתאימים לבישול.
הפקת זרעים משלכם:
לאחר שתקבלו את ראשי השום הראשונים, הדרך הפשוטה ביותר היא לשתול מחדש בכל סתיו את השיניים היפות ביותר: כך השום מתרבה באופן מסורתי, תוך הסתגלות הולכת וגוברת לקרקע שלכם בכל דור. ראו כיצד לשמור את הזרעים שלכם.
מחויבות לאיכות: ב-SemiSauvage - Permaculture אנו מגדלים ובוחרים את הזרעים שלנו מתוך כבוד לעולם החי והצומח. אנו פועלים בקרבת הרי הגעש של אוברן, ובוחרים זנים הניתנים לריבוי ואינם היברידיים, שנבדקו מבחינת שיעור הנביטה, מוינו ונארזו בקפידה, ללא כל טיפול כימי. אמונתנו היא להחזיר לגננים את היכולת לזרוע מחדש, שנה אחר שנה, זרעים שבאמת שייכים להם.
התחילו לגדל שושלת שום משלכם, מהזרע.
